בהרצאתו של דובי וייס, המנהל הפדגוגי של "עת הדעת", התוודעתי לראשונה לתוכנית "עת הדעת". התוכנית נותנת מענה לשאלה "איך מחברים פדגוגיה לטכנולוגיה?" ומציעה פתרון טכנולוגי מערכתי המעצים את הלמידה, את ההוראה ואת ההערכה. המחשב אינו מחליף את המורה אלא נוסף לו ונותן לו עוצמה ואיכות חדשות. הדגש הוא על כך שהמורה הוא שמוביל את תהליך הלמידה. את העיקרון הפדגוגי העומד ביסודה של התוכנית הגדיר דובי: "סימפוניה פדגוגית לכלים טכנולוגיים". כלומר, יצירת למידה משמעותית הנוצרת מסינרגיה בין 3 יסודות: למידה פעילה שבה הידע נבנה ומיושם בהכוונת המורה, למידה שיתופית ולמידה מותאמת, בסביבה טכנולוגית מתקדמת.
כמורה מתוקשבת, מאוד התרשמתי מהאופן בו אפשר לתת מענה לשונות בכיתה, בעיניי זה יתרון חשוב בכיתה הטרוגנית. כל תלמיד מקבל את הפעילות שמתאימה לרמתו, וכל תלמיד מתקדם בקצב שלו עם התמיכה שהוא זקוק לה מצד המורה.
למרות שהתכנים המוצעים למורה מוגבלים לתוכנית הליבה של משרד החינוך: מתמטיקה, לשון עברית, אנגלית ומדעים, ניתן להוסיף תכנים על פי החלטת המורה וכן שינויים ברצף הלמידה.
כמורה מתוקשבת, מאוד התרשמתי מהאופן בו אפשר לתת מענה לשונות בכיתה, בעיניי זה יתרון חשוב בכיתה הטרוגנית. כל תלמיד מקבל את הפעילות שמתאימה לרמתו, וכל תלמיד מתקדם בקצב שלו עם התמיכה שהוא זקוק לה מצד המורה.
למרות שהתכנים המוצעים למורה מוגבלים לתוכנית הליבה של משרד החינוך: מתמטיקה, לשון עברית, אנגלית ומדעים, ניתן להוסיף תכנים על פי החלטת המורה וכן שינויים ברצף הלמידה.
איך זה עובד?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה